תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

הערת גילוי נאות ואחריות

המידע המופיע בפרסום זה הוא בעל אופי כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב, חוות דעת מקצועית או המלצה. השימוש במידע זה הוא באחריות המשתמש בלבד. אנו לא נושאים באחריות לכל נזק או הפסד שייגרמו כתוצאה מהסתמכות על התוכן. יש להתייעץ עם גורם משפטי מוסמך לפני קבלת החלטות או נקיטת פעולות המבוססות על המידע המופיע כאן.

עורך דין ולקוחה יושבים במשרד

ההבנה כיצד להתמודד עם רגולציה חדשה עלולה להיות מבלבלת ומפחידה, במיוחד כשמדובר בחוקים הנוגעים לאופן שבו אנו אוספים ומשתמשים במידע של הלקוחות שלנו. אבל אין צורך להיכנס לפאניקה. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הוא מציאות עסקית חדשה, וכמו כל אתגר, אפשר להתמודד איתו בצורה מסודרת ושיטתית. לאחר שקראנו ולמדנו את הנושא כתבנו את המאמר הבא שנועד להדריך אותך, צעד אחר צעד, איך להתכונן ולפעול נכון.

מה המטרה של תיקון 13?

חוק הגנת הפרטיות נחקק לראשונה בשנת 1981, במטרה להגן על פרטיותם של אזרחי ישראל מפני שימוש לא מורשה במידע אישי. תיקון 13 שנכנס לתוקף מביא עמו שינויים מהותיים, שמטרתם להתאים את החוק לעידן הדיגיטלי ולצרכים של השמירה על פרטיות המידע. התיקון מחייב עסקים להתנהל בשקיפות ובאחריות רבה יותר בכל הנוגע לאיסוף, שימוש, אחסון ומסירה של מידע אישי. הוא מגדיר כללים ברורים יותר בנוגע למהו "מידע אישי" וקובע רמות שונות של אבטחת מידע בהתאם לרגישות וגודל המאגר.

מי צריך להתייחס לתיקון 13?

התשובה קצרה וברורה: כמעט כל עסק.

החוק חל על כל עסק (או גוף ציבורי) שמחזיק או מנהל מאגר מידע שיש בו מידע אישי. גודל העסק או היקף הכנסותיו אינם רלוונטיים. הרלוונטיות היא באופן שבו העסק אוסף מידע ומנהל אותו.

סוגי מאגרים שיכולים להיות לעסק:

  • מאגר לקוחות: המאגר הנפוץ ביותר, הכולל פרטים כמו שמות, מספרי טלפון, כתובות דוא"ל, היסטוריית רכישות, ועוד.
  • מאגר עובדים: המאגר הזה קיים בכל עסק המעסיק עובדים, והוא כולל פרטים רגישים כמו פרטי חשבון בנק, פרטי השכלה, מצב משפחתי ועוד.
  • מאגר ספקים: כולל פרטים עסקיים ואישיים של אנשי קשר מהחברות שאתה עובד איתן.
  • מאגר מצלמות: אם יש בעסק שלך מצלמות אבטחה, קבצי הווידאו נחשבים למאגר מידע.
  • מאגר דיוור ישיר: מדובר על מאגר מידע שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע לצורך מסירתו לאחר, למטרות שיווקיות.
  • מאגר עם מידע סודי: מידע שבעל המאגר כפוף לגביו לחובת סודיות מקצועית (למשל, עו"ד, רואה חשבון).

הבנת רמות האבטחה של מאגרי מידע

אחד החידושים המרכזיים בתיקון 13 הוא חלוקת מאגרי המידע לרמות אבטחה שונות, בהתאם לגודלם וסוג המידע שהם מכילים.

הנה טבלה המסכמת את רמות האבטחה והדרישות לכל רמה:

רמת אבטחה הגדרה דרישות
בסיסי מאגר יחיד: מאגר שלא עונה לקריטריונים של בינוני או גבוה. לדוגמה: <10,000 אנשים, או >100,000 איש (אם הבעלים הוא יחיד ולא חברה). חובות בסיסיות של אבטחת מידע, כמו הגנה על המאגר ורישום פעולות.
בינוני מאגר יחיד או חברה: מאגר שבו יש >10,000 איש אבל <100,000 איש. <br> או מאגר שבו יש מידע שבעל המאגר כפוף לגביו לחובת סודיות מקצועית, או שמטרתו העיקרית היא דיוור ישיר. חלות עליו חובות מאגר בסיסי, בתוספת חובות נוספות, כמו נוהל אבטחה מפורט.
גבוה מאגר יחיד או חברה: מאגר עם >100,000 איש. <br> או מאגר שמכיל מידע רגיש (למשל, מידע ביומטרי, רפואי, מידע על נכסים). חלות עליו חובות מאגר בסיסי ובינוני, בתוספת חובות נוספות, כמו חובת מינוי ממונה על אבטחת מידע.

הערה חשובה: אם מאגר המידע שלך עונה לקריטריונים של רמה מסוימת (למשל, בינוני), עליו לעמוד גם בדרישות של הרמות שמתחתיו (במקרה זה, בסיסי).

פעולות שצריך לבצע בעסק בהתאמה לתיקון 13

על מנת לעמוד בדרישות החוק, עסק צריך לבצע הן פעולות משפטיות והן פעולות טכנולוגיות.

פעולות משפטיות

  • מדיניות פרטיות: יש לנסח מדיניות פרטיות מפורטת, נגישה וברורה, שמסבירה
    מהם סוגי המידע שנאספים,
    איך הם נאספים,
    מה השימוש שנעשה בהם,
    למי המידע נמסר
    והיכן הוא נשמר.
    את המדיניות יש להציג באתר בצורה ברורה (לרוב בקישור בתחתית הדף).
  • תנאי שימוש: תנאי שימוש באתר צריכים לכלול התייחסות לאופן שבו אתם שומרים ומגנים על המידע של המשתמשים.
  • איסוף מידע: יש לבקש אישור מפורש מכל לקוח לפני איסוף מידע עליו. בטופסי הרשמה באתר, הדרך לעשות זאת היא באמצעות תיבת סימון (צ'ק בוקס) שאינה מסומנת מראש כברירת מחדל, ובה ניסוח ברור כמו: "אני מאשר/ת את תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות" בתוספת קישורים רלוונטיים.
  • נגישות למידע: לקוח חייב להיות רשאי לקבל גישה לכל המידע שאתה שומר עליו. זה כולל גם זכות לדרוש מחיקה של המידע. הערה חשובה: מחיקת מידע צריכה להיות מהמאגר כולו, לא רק מרשימת התפוצה. לדוגמה, אם יש לך חנות איקומרס, הלקוח רשאי לבקש למחוק את היסטוריית הרכישות שלו.
  • דיסקליימר על איסוף מידע: יש להציג בטפסים ובדפים שונים באתר דיסקליימר המבהיר כי המידע שנאסף ישמש אך ורק למטרות שצוינו.
  • שאלות/מענה בנוגע למידע: על העסק לספק כתובת או דרך התקשרות (דוא"ל) בה הלקוח יכול לבקש לראות את המידע עליו או לבקש את מחיקתו.

פעולות טכנולוגיות

  1. אבטחת מידע: יש להגן על המאגר באמצעים טכנולוגיים מתאימים, כגון סיסמאות מורכבות, הצפנה, הגנה מפני גישה לא מורשית ועוד.
  2. הסכמה לקוקיז (עוגיות): כיום, כמעט כל אתר משתמש בקוקיז כדי לעקוב אחר פעולות המשתמשים. מומלץ להשתמש בבאנר קוקיז בכניסה לאתר, המאפשר למשתמשים להסכים לשימוש בקוקיז, לסרב להם, או להתאים אישית את ההגדרות.
  3. מעקב באמצעות כלים חיצוניים: שימו לב! כלים כמו גוגל אנליטיקס (Google Analytics) ופיקסל של פייסבוק (Facebook Pixel) אוספים מידע על התנהגות הגולשים באתר. המידע הזה עובר לגורם צד שלישי, ולכן עליך לציין במפורש במדיניות הפרטיות שלך שהמידע נאסף גם באמצעות כלים אלו.

איך לשלב את זה במדיניות הפרטיות?

במדיניות הפרטיות עצמה, עליך להוסיף סעיף מפורט על "איסוף מידע מגורמי צד שלישי" או "קוקיז וכלים אנליטיים". בסעיף זה, עליך לציין בבירור:

  • אילו כלים בשימוש: ציין במפורש שאתה משתמש בגוגל אנליטיקס, פיקסל של פייסבוק, וכל כלי דומה אחר.
  • למה הם משמשים: הסבר את מטרת השימוש בכלים אלו (למשל, "לצורך ניתוח תנועה באתר, שיפור חווית המשתמש ופרסום ממוקד").
  • מה המידע שנאסף: ציין איזה מידע לא מזהה אישית נאסף (לדוגמה, עמודים נצפים, זמן שהייה, סוג מכשיר).
  • קישורים למדיניות שלהם: מומלץ לספק קישורים למדיניות הפרטיות של גוגל ופייסבוק.

4. דף נחיתה: גם דף נחיתה פשוט שנועד לאסוף לידים, חייב לכלול קישור למדיניות פרטיות וצ'ק בוקס המבהיר את הסכמת הלקוח.

חובת רישום מאגר מידע ומינוי ממונה

חובה על מי חלה? הסבר
רישום מאגר על כל מי שמנהל מאגר בינוני או גבוה. יש לרשום את המאגר אצל הרשות להגנת הפרטיות.
מינוי ממונה על כל מי שמנהל מאגר גבוה. הממונה על אבטחת מידע אחראי על יישום והטמעת דרישות האבטחה בחברה.

סנקציות וקנסות

אי עמידה בהוראות החוק עלולה לגרור סנקציות חמורות, כולל קנסות כספיים גבוהים, ואף הגשת תביעות משפטיות על ידי לקוחות שנפגעו.

פעולות שכדאי לבצע?

  1. לנשום ולא לפחד: התייחסו לכך כאל תהליך סדור של שיפור והתאמה עסקית.
  2. קראו והבינו: העמיקו במאמר זה והבינו את העקרונות הבסיסיים.
  3. נהלו רשימה: עברו על העסק שלכם ורשמו כל מאגר מידע שאתם מנהלים (לקוחות, עובדים, ספקים וכו').
  4. מה מטרת האיסוף?: הגדירו בבירור מהי מטרת האיסוף של כל מאגר.
  5. עדכון מדיניות פרטיות: נסחו או עדכנו את מדיניות הפרטיות והטמיעו אותה בצורה נגישה באתר שלכם.
  6. בדיקת הגנה: ודאו שאתם עומדים בדרישות האבטחה (לדוגמה, שימוש בהגנה כפולה בכניסת משתמשים).
  7. התאמת טפסים: עדכנו את טפסי יצירת הקשר וההרשמה עם צ'ק בוקס שאינו מסומן  בשום אופן וניסוח מתאים.
  8. באנר קוקיז: התקינו באנר קוקיז באתר שמאפשר למשתמשים לבחור את רמת הסכמתם.

האם באנר קוקיז הוא חובה?

התשובה תלויה בעיקר בקהל היעד של האתר שלך ובמיקום הגיאוגרפי שלו.

  • אם האתר שלך משרת גולשים מהאיחוד האירופי (EU): כן, זה חובה. תקנות GDPR (General Data Protection Regulation) של האיחוד האירופי מחייבות כל אתר שפונה לגולשים אירופאיים לקבל הסכמה מפורשת ומיודעת לפני שהוא מציב קוקיז (עוגיות) שאינן חיוניות לפעולת האתר. ללא באנר קוקיז, אתה מסתכן בקנסות כבדים.
  • אם האתר שלך משרת גולשים ממדינות מסוימות בארצות הברית: כן, זה יכול להיות חובה. חוקים כמו CCPA בקליפורניה דורשים מאתרים לתת למשתמשים זכות לבחור אם יאספו עליהם מידע אישי.
  • אם האתר שלך פונה רק לגולשים מישראל: נכון לעכשיו, החוק הישראלי (תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות) אינו מחייב באופן מפורש שימוש בבאנר קוקיז. החוק מתמקד יותר באיסוף מידע בטפסים ובמאגרי מידע. עם זאת, השימוש בבאנר קוקיז מומלץ בחום, מכמה סיבות:
    1. הגנה משפטית: זה מספק שכבת הגנה נוספת ומראה כי העסק שלך פועל בשקיפות מול הלקוחות.
    2. שקיפות ואמון: זה בונה אמון עם המשתמשים ומבהיר להם איזה מידע נאסף עליהם.
    3. עמידה עתידית: עמידה בחוקים בינלאומיים כיום תעזור לך להיות מוכן לדרישות רגולטוריות עתידיות שעלולות להיות מחמירות יותר גם בישראל.

 

כן, חובה לא חובה, אבל מומלץ מאוד
אתרים המשרתים גולשים מהאיחוד האירופי. אתרים המשרתים גולשים מישראל בלבד.
אתרים המשרתים גולשים ממדינות בארה"ב בהן יש חוקי פרטיות מחמירים (כמו קליפורניה). אתרים שמעוניינים לבנות אמון עם הלקוחות.
אתרים שרוצים להבטיח עמידה ברגולציות הבינלאומיות הנוכחיות והעתידיות.

האם כפתור ווהטסאפ באתר להתכתבות איתנו ובוט באתר הם גם חלק ממאגר מידע?

כפתור ווטסאפ (Click to Chat)

כאשר משתמש לוחץ על כפתור ווטסאפ באתר, הוא למעשה יוצר איתך קשר ישיר דרך האפליקציה. במהלך ההתכתבות, אתה עלול לקבל ולאסוף מידע אישי מהלקוח כמו:
  • שם וטלפון: אלו פרטים בסיסיים שנשמרים במערכת שלך.
  • הודעות ופרטים אישיים: תוכן השיחות עצמן יכול להכיל פרטים אישיים נוספים שהמשתמש חולק (לדוגמה, כתובת, מידע על הזמנה, או שאלות רפואיות).

כל המידע הזה נאגר ונשמר, ולכן עליך להתייחס אליו כאל מאגר מידע לכל דבר. עליך לציין במדיניות הפרטיות כיצד אתה אוסף, שומר ומשתמש במידע שהתקבל דרך ערוץ זה.

בוט באתר (Chatbot)

בוט (צ'אט-בוט) מתוכנת לקיים אינטראקציה אוטומטית עם גולשים. הבוט מבצע איסוף מידע בצורה יזומה, שכן הוא אוסף את התשובות והפרטים שהגולש מספק במהלך השיחה. לדוגמה, בוט יכול לבקש מהגולש שם, דוא"ל, מספר טלפון או פרטי הזמנה.

הפרטים שנאספו על ידי הבוט נשמרים במערכת ניהול, והם מהווים מאגר מידע. בדיוק כמו בטופס באתר, גם כאן נדרש להבטיח שהמידע נאסף בהסכמה יזומה של המשתמש. מסיבה זו, רצוי שלפני תחילת השיחה עם הבוט, או בשלב מוקדם בה, תופיע הבהרה על מדיניות הפרטיות.

איך בעל עסק אמור לשמור על המידע?

הדרישות הבסיסיות של החוק לא נועדו לשתק אותך, אלא להבטיח התנהלות אחראית. הנה כמה צעדים מעשיים שאת יכולה ליישם:

  1. מדיניות פרטיות: ודאי שמדיניות הפרטיות שלך באתר או בדף הנחיתה מציינת במפורש שמידע נאסף גם דרך ערוצי תקשורת כמו וואטסאפ.
  2. מחיקת מידע לא רלוונטי: אם לקוח פנה אליך ואין בכוונתך לשמור את פרטיו, מומלץ למחוק את השיחה או את איש הקשר לאחר סיום הטיפול.
  3. הגנה על המכשיר: הקפידי שהטלפון הנייד או המחשב שדרכם מתנהלות השיחות יהיו מוגנים באמצעות סיסמה או אמצעי אבטחה אחר (למשל, טביעת אצבע או זיהוי פנים).
  4. גישה מוגבלת: אם יש עובדים נוספים בעסק, ודאי שרק מי שנדרש לכך מבחינה מקצועית יכול לגשת לשיחות ולמאגר הלקוחות.
  5. הסכמה: כאשר לקוח פונה אליך, את יכולה להסביר לו בתחילת השיחה כי "בשיחה זו נשמור את פרטיך לצורך מתן השירות, כמפורט במדיניות הפרטיות שלנו".

העיקרון המנחה הוא שקיפות. אם המידע נשמר, הוא צריך להיות מוגן ומוסבר ללקוח בצורה ברורה.

המלצה אחרונה: לאחר שהבנתם את הדרישות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום הפרטיות ובעל ניסיון בייעוץ עסקי. עורך הדין יסייע לכם להכין את המסמכים המשפטיים הנדרשים (מדיניות פרטיות, תנאי שימוש). לאחר מכן, אנחנו כבוני אתרים נוכל לסייע לכם להטמיע את כל הכלים הנדרשים באתר, כמו הצ'ק בוקס והבאנר לקוקיז, ולוודא שהאתר עומד בדרישות הטכניות. חשוב לזכור, אנו כבוני אתרים איננו אחראים על התוכן המשפטי עצמו.

דוגמאות ניסוחים לתיבות סימון (צ'ק בוקס) לטפסים שונים, המותאמים לדרישות החוק:

1. נוסח לתיבת סימון בדף נחיתה למתנה/מדריך

בטופס שמטרתו לקבל מדריך או מתנה, חשוב להבליט כי המידע נאסף לצורך שליחת המתנה, אך גם לצורך יצירת קשר עתידי, ככל שיש כוונה כזו.

נוסח מומלץ:

  • * אני מאשר/ת לקבל את המדריך/המתנה המבוקש/ת. אני מסכים/ה לקבל עדכונים ודברי פרסום מהחברה, ומאשר/ת כי קראתי את [מדיניות הפרטיות](קישור_למדיניות) ואת [תנאי השימוש](קישור_לתנאים) של האתר.
    • הערה: ניתן לחלק את זה לשתי תיבות סימון נפרדות כדי להבדיל בין קבלת המתנה להסכמה לדיוור שיווקי.

2. נוסח לתיבת סימון בטופס רישום לרשימת דיוור

בטופס המיועד במפורש לרישום לרשימת דיוור, יש להבהיר כי המטרה היא שליחת מידע שיווקי.

נוסח מומלץ:

  • * אני מאשר/ת להצטרף לרשימת הדיוור ולקבל עדכונים, מבצעים ודברי פרסום באמצעי התקשורת שמסרתי (דוא"ל, SMS וכד'). אני מאשר/ת כי קראתי את [מדיניות הפרטיות](קישור_למדיניות) של האתר.

3. נוסח לתיבת סימון בטופס רישום למועדון לקוחות

רישום למועדון לקוחות לרוב כולל הסכמה לתנאי המועדון לצד הסכמה לדיוור.

נוסח מומלץ:

  • * אני מסכים/ה להצטרף למועדון הלקוחות ומאשר/ת את קבלת עדכונים ודברי פרסום באמצעי התקשורת שמסרתי. אני מאשר/ת כי קראתי והסכמתי ל[תקנון מועדון הלקוחות] (קישור_לתקנון) ול[מדיניות הפרטיות] (קישור_למדיניות) של החברה.

4. נוסח לתיבת סימון בטופס באתר איקומרס (בפרט בעמוד מוצר)

בעמוד מוצר, הלקוח עשוי להירשם לצורך קבלת התראות או מידע נוסף.

נוסח מומלץ:

  • * הירשם/הירשמי לקבלת עדכונים על מבצעים ומוצרים חדשים. אני מאשר/ת כי קראתי את [מדיניות הפרטיות](קישור_למדיניות) ואת [תנאי השימוש](קישור_לתנאים) של האתר.

דגשים חשובים לכל הנוסחים:

  • הכוכבית (*): מסמלת שזהו שדה חובה.
  • קישורים: חובה לכלול קישור למדיניות הפרטיות (ולתנאי שימוש/תקנון אם רלוונטי). הקישור חייב להיות פעיל ומפנה למסמך המלא.
  • ברירת מחדל: חשוב מאוד שתיבות הסימון האלו לא יהיו מסומנות כברירת מחדל. המשתמש צריך לסמן אותן באופן יזום ופעיל כדי לתת את הסכמתו.
  • התאמה: התאימו את הניסוח למטרת הטופס הספציפית שלכם. אם המטרה היא רק להוריד מדריך ולא לשלוח דיוור נוסף, אז הניסוח צריך להתמקד רק בזה.

למה לבחור בנו?

בחירה בסטודיו של מל היא מסירת האתר שלכם בידי צוות בעלי מקצוע שמבינים את עולם הפיתוח ועיצוב האתרים ויכולים לבצע פעולות לשיפור מיקום האתר שלכם.

ממש כמו כאן בכתבה על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ועל קידום האורגני שלכם כולל במנועי החיפוש מבוססי ה-AI.

אנחנו יודעים שרצף של פעולות יומיומית ייתן את פירותיו זה דורש סבלנות ומתאים לבעלי עסק עם חשיבה עתידית שלא מחפשים תוצאה מיידית.

דברו איתנו: 054-8964830

שאלות ותשובות בנושא: תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

משרד המשפטים מינה את הרשות להגנת הפרטיות כגוף הממונה ובעל הסמכות
עוד על הרשות להגנת הפרטיות 

כן, בהחלט. כל דף נחיתה שאוסף מידע אישי מהמשתמשים (כמו שם, טלפון, דוא"ל או כל פרט אחר) מחויב במדיניות פרטיות. החובה הזו נובעת ישירות מתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שמחייב שקיפות מלאה לגבי איסוף ושימוש במידע.

גם אם מדובר בדף פשוט עם טופס לידים בסיסי, אתה עדיין אוסף מידע אישי ויוצר "מאגר מידע". על מנת לפעול כחוק, עליך:

  1. לכלול קישור למדיניות פרטיות: הקישור צריך להיות בולט וקל למצוא, בדרך כלל מתחת לטופס או בתחתית הדף (Footer).
  2. לכלול תיבת סימון (צ'ק בוקס) לא מסומנת כברירת מחדל: המשתמש צריך לסמן אותה באופן יזום כדי להסכים לתנאי השימוש ואיסוף המידע. זה מבטיח שההסכמה היא מפורשת ומיודעת.

העדר מדיניות פרטיות בדף נחיתה עלול להיחשב כהפרה של החוק, שכן המשתמש אינו מודע לאופן שבו המידע שלו יאוחסן וישמש.

כן, מדיניות הפרטיות חייבת להיות מותאמת לסוג הפעילות באתר, ולכן תהיה שונה באופן מהותי בין אתר תדמית לאתר איקומרס. ההבדל נובע מכמות וסוג המידע הנאסף.

אתר תדמית:

בדרך כלל, אתר כזה אוסף מידע מועט יחסית. המידע העיקרי שנאסף הוא דרך טופס צור קשר, הרשמה לניוזלטר או שימוש בקוקיז לצורך ניתוח תנועה. מדיניות הפרטיות של אתר תדמית תתמקד בעיקר ב:

  • איסוף מידע ממוקד: מהם הנתונים הנאספים בטופס צור קשר (שם, מייל, טלפון)?
  • מטרת האיסוף: איך ישמש המידע? האם לצורך יצירת קשר בחזרה, שליחת מיילים שיווקיים (בהסכמה), או איסוף סטטיסטיקות על גלישה?
  • שימוש בקוקיז: האם האתר משתמש בקוקיז וכיצד הן משרתות את האתר (למשל, לצורך מעקב גוגל אנליטיקס).

אתר איקומרס:

אתר איקומרס אוסף כמות עצומה ומגוונת של מידע, ולכן מדיניות הפרטיות שלו חייבת להיות מקיפה ומפורטת בהרבה. בנוסף לפרטים הבסיסיים של שם ודוא"ל, הוא אוסף:

  • פרטי אשראי ותשלום: נתונים פיננסיים רגישים.
  • כתובות למשלוח וחיוב: פרטים אישיים ופיזיים.
  • היסטוריית רכישות: מידע על המוצרים שהלקוח קנה, כולל מחירים ותאריכים.
  • התנהגות גלישה: מוצרים שנצפו לאחרונה, פריטים בעגלת הקניות, רשימת משאלות (Wishlist).
  • מידע מפלטפורמות חיצוניות: מידע שנאסף דרך פייסבוק פיקסל, גוגל ופלטפורמות נוספות שמשמשות לריטרגטינג (פרסום חוזר).

מדיניות הפרטיות של אתר איקומרס חייבת להתייחס באופן ספציפי לכל אחד מהסעיפים הללו, להסביר במפורש מה נאסף, למה, וכיצד המידע מאובטח. למשל, היא צריכה להבהיר שנתוני כרטיס האשראי אינם נשמרים בשרתי האתר, אלא מועברים בצורה מאובטחת לספקית שירותי הסליקה.

עורך דין ולקוחה יושבים במשרד